איך מאמן יכול להחזיר את האמונה ביכולת לנצח אחרי רצף הפסדים?

קיבלתי טלפון ממאמן - זה היה אחרי עוד הפסד מתסכל, הרביעי ברציפות. שיחת הטלפון שלו הייתה קצרה, קולו היה עייף. "אני מרגיש שהשחקנים לא איתי" אמר.

כשהגעתי לאימון למחרת, ראיתי מיד למה הוא התכוון. השחקנים נכנסו לאולם בשקט, בלי אנרגיה. חלקם אפילו לא טרחו להרים מבט כשהמאמן דיבר. הגוף שלהם היה שם, אבל הראש והלב? רחוקים מאוד.

אחרי האימון, דיברנו. "זה לא שהם לא טובים," הוא אמר, אבל היה משהו בקול שלו שהעיד אחרת. "אני רואה את זה עליהם. הם פשוט לא מאמינים שהם מסוגלים לנצח."

התחושה של חוסר האונים הייתה מורגשת מאוד. הוא לא רק הרגיש שהשחקנים לא מאמינים בעצמם, אלא גם שהוא לא מאמין ביכולת של הקבוצה כולה. ארבעה הפסדים רצופים גרמו לו להרגיש שהוא לא מצליח למצוא את הדרך להוציא מהם את המיטב, ושכל הדברים שהוא לימד אותם במשך הזמן, כל הטכניקות והתיאוריות, פשוט לא שווים כלום על המגרש".

הוא הרגיש שהוא עומד בפני קיר.

"אני פשוט לא יודע מה לעשות"

"זה קשה," אמרתי לו. "הפסדים רצופים יכולים לשחוק את הביטחון העצמי. כל אחד מהשחקנים מרגיש את הלחץ של הכישלון, וזה יכול להוביל לתחושת חוסר מסוגלות. הם צריכים לראות את הפוטנציאל שלהם בעצמם, ולפעמים זה מתחיל בכך שאתה, כמאמן, תאמין בהם מחדש."

הוא שאל מה עושים? והשבתי:

"מחזירים להם את האמונה. אבל זה לא יקרה אם רק תגיד להם 'תאמינו בעצמכם'. הם צריכים להרגיש מחדש שהם מסוגלים." 

ואז למאמן היה רעיון מצוין-

למחרת, הוא הקרין סרטון ערוך של רגעי השיא של כל שחקן – סלים גדולים, מסירות מדויקות, הגנה חזקה.

ישבתי בצד וצפיתי בהם כשהם ראו את עצמם במיטבם. חלקם התחילו בחיוך קטן, אחרים הנהנו לעצמם. זה היה שם – הזיכרון של כמה הם טובים.

בסיום, המאמן אמר להם, "אני מאמין בכם! עכשיו אני צריך שתחזרו להאמין בעצמכם," ראיתי איך משהו משתנה. לא מיד, לא בבת אחת, אבל זה היה שם – הניצוץ הראשון של החזרה לעצמם.

השבוע שאחרי היה שונה. הם התחילו לדבר יותר, לצחוק יותר, להילחם יותר. ואז הגיע המשחק הבא – ניצחון קטן, אבל משמעותי.

כמה ימים לאחר מכן, המאמן התקשר שוב. "אנחנו עוד לא שם," הוא הודה, "אבל משהו השתנה. הם נלחמים שוב."

מנקודת מבטי, המאמן עבר תהליך שבו הוא התחיל עם תחושת תסכול וחוסר אונים, אך במקום לוותר, הוא בחר לפעול ולמצוא דרך להחזיר לשחקנים את הביטחון. ברגע שהוא ראה בהם שוב את הפוטנציאל שלהם, הם התחילו לשנות את הגישה שלהם ולהילחם מחדש.

נראה שאמונה היא כוח מדבק – כאשר מאמן מאבד אמונה, זה מחלחל לשחקנים, אך כאשר הוא מוצא דרך להחזיר לעצמו את הביטחון בהם, הם מתחילים להאמין גם בעצמם.

אז שאלו את עצמכם:

• מה אני משדר לשחקנים שלי?

• האם חלק מהשחקנים מרגישים שאני לא מאמין בהם?

• האם חשבתם על איך זה משפיע עליהם ועל הקבוצה כולה?

זכרו שאתם, כמאמנים, משפיעים ישירות על מצב הרוח של השחקנים שלכם. המילים שלכם, ההתנהגות שלכם והאמונה שאתם משרים עליהם יכולים להיות הגורם המרכזי לשיפור המנטלי שלהם ולהצלחה על המגרש.