הרהורי פרישה

כמעט כל ספורטאי חווה זאת בעברו. ההרגשה של אכזבה, חשש, חוסר ביטחון ואיבוד האמונה העצמית. רגע אחד אתה מתרגש עם עצמך וחושב שתהיה השחקן הטוב ביותר על המגרש וברגע אחר, אתה תוהה אם בכלל לשחק כדורסל, הוא הדבר הנכון ביותר עבורך.

עבדתי עם לא מעט ספורטאים שלמרות שהכדורסל תפס חלק נכבד בחייהם מבחינת השקעת הזמן שלהם, המאמץ הפיזי והמנטאלי אותו השקיעו, ואהבתם הרבה למשחק, בכל זאת הם מצאו את עצמם מהרהרים לא פעם על פרישה. כך קורה לעתים לכדורסלן מוכשר, שבעברו כיכב בקבוצת הילדים, אך בהגיעו לקבוצת הנערים הוא מרבה לשבת על הספסל כי ישנם טובים ממנו, ואז כשהוא כבר משחק, הוא מרבה להחטיא, מתקשה להתרכז ואינו מצליח להביא את יכולותיו למשחק. אותו שחקן חווה תחושה קשה של כישלון, חוסר הצלחה, חוסר התלהבות והערכה עצמית נמוכה. הוא סובל יותר מאשר נהנה, וזוהי מבחינתו נורת הזהרה המרמזת על האפשרות לפרוש.

אם אתה היום חווה תחושה כזאת, מה עליך לעשות?

המלצתי היא לעצור לרגע ולחשוב. אולי יש עוד משהו שאתה יכול לעשות עבור עצמך ולא עשית. עובדה היא שספורטאים רבים חווים הצלחה גדולה דווקא לאחר חווית כישלון. עליך להבין שהדרך להצלחה בספורט רצופה בעליות ומורדות, בהצלחות ומשברים, שרק החזקים מבין הספורטאים מסוגלים לצלוח אותם. זה טבעי שתרצה לפרוש ממקום שבו אינך מרגיש שאתה טוב בו ובעל השפעה וערך. אולם, במקום להיות שבוי בתחושת אכזבה, קיפוח, ומסכנות (למרות שנעים לנו לרחם על עצמנו מידי פעם), תדע שיש ביכולתך לשנות את המצב! אינך חייב להמשיך להרגיש כך. אתה יכול לנצל את ההזדמנות הזאת בשביל עצמך ולהסתכל על דברים בצורה שונה.

אם תצליח להיות ישר עם עצמך, בלי להעזר בתירוצים ובהצדקות, אז תוכל ללמוד מהכישלון. זוהי חוויה מעצימה אולי אפילו יותר מהצלחה כיוון שבזכותו יש לך הזדמנות לבחון את עצמך לעומק, ללמוד על עצמך ולצאת מחוזק יותר.

שאל את עצמך מדוע אינך מצליח להביא את היכולות שלך לידי מימוש על המגרש?

האם ישנם דברים מקצועיים שאתה צריך לעבוד עליהם כגון שיפור יכולת הקליעה, המהירות, הניתור וכו'. אולי מה שמעכב אותך הוא חוסר הביטחון שלך והחשש שלך מלעשות טעויות? עליך להבין כי בכדורסל אין מושלמות. מי שלא עושה - לא טועה ולא נכשל! ומי שתמיד מצליח - כדאי שיבדוק את עצמו או לפחות את המטרות שהוא שם לעצמו.